מכתב פתוח למנהיגי מאבק הסטודנטים

מכתב פתוח למנהיגי המאבק,

אנו הסטודנטים החתומים מטה, מבקשים שהתחייבותכם והתחייבותנו למאבק הסטודנטים כמאבק חברתי כולל - תמומש!
אנו מבקשים ממנהיגי המאבק, בימים אלה בהם הם מנהלים משא ומתן מתמשך עם נציגי הממשלה, לזכור שהדגל החברתי הונף במאבק זה, ולא בכדי: הרי זו הסיבה שבגינה אנו מקבלים את תמיכתה של התקשורת, ויותר מזה - זו הסיבה שבגללה אנו באים להפגנות, מפזרים אימיילים ופליירים ללא סוף, ונרתמים בכל כוחנו להצלחת המאבק. בשבילנו אין זה מאבק אך ורק על עתידם של הסטודנטים שלומדים עכשיו באוניברסיטה, אלא על עתיד הסטודנטים בכלל - על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל. אנו יוצאים למאבק כי איננו מקבלים את ההנחה כי וועדת שוחט מסוגלת להביא, מתוקף הרכבה ומסקנותיה הידועות מראש, לשיפור פניה של ההשכלה הגבוהה.
מאבק זה חייב לכלול:
א. הקמת ועדה מאוזנת הרכבה של ועדת שוחט, אשר רובה המכריע כלכלנים ולא אנשי חינוך, אקדמיה וחברה, אינו מאוזן ואי לכך כל המסקנות שיצאו מתוך וועדה זו אינן מקובלות על ציבור הסטודנטים. אנו דורשים את הקמתה של וועדה חדשה בעלת הרכב מאוזן שייקבע במשותף, ושתדון לעומק באותם הנושאים של ודעת שוחט אך שיהיה בה ייצוג הולם לסטודנטים, מרצים, סגל זוטר ועובדי מנהלה.
ב. פתיחת האוניברסיטה כגוף ידע לכלל הציבור האוניברסיטה מתפקדת כמוסד ציבורי אשר מחזיק בתחומיו ידע רב. בתור שכזה ומשום שאנו מאמינים שידע אינו קניין פרטי, יש להפוך את מאגרי המידע לנגישים לכלל האוכלוסייה. על המדינה לאפשר מבחינה תקציבית לאוניברסיטאות להעמיד את הידע לרשות הציבור, משמע: ספריות פתוחות לכולם, מאגרי ידע אלקטרוני נגישים והפיכת השומע החופשי לחופשי באמת כניסה חינם להרצאות ולכנסים.
ג. נגישות ללימודים להשכלה גבוהה יש לעשות מאמצים כבירים על מנת להפסיק את ההתאמה שבין מעמד סוציו-אקונומי לבין אפשרויות לימוד. פערי ההישגים שבין המרכז והפריפריה הם בעיה לאומית אשר יש לתת עליה את הדעת בוועדה מיוחדת בהשתתפות סטודנטים ומרצים. יש לבחון מחדש את אופן המיון הנוכחי למקצועות הלימוד. המיון צריך להתבסס על סמך יכולות אינטלקטואליות אמיתיות ואלא לא בהכרח תואמות ציוני פסיכומטרי.
ד. הבטחת חופש אקדמי מוחלט לחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ועדת שוחט, בדומה למהלכים שלטוניים שקדמו לה, מכרסמת באופן ניכר בחופש האקדמאי הניתן לחוקרי האוניברסיטאות. על כל רפורמה עתידית במבנה האוניברסיטאות להבטיח חופש אקדמאי, המתבטא ביכולתם של חוקרים לבחור את כיווני המחקר שלהם, ללא חשש מדעתם ותגובתם של גורמים פוליטיים.